בגבעת זאב, רבע שעה מירושלים, קמה קהילה "עירונית", שמרוכזת סביב בית מדרש. הקהילה בנויה ממספר מעגלים, שכולם יחד הם חלק בלתי נפרד ממנה, כאשר כל מעגל תורם את חלקו ייחודו ותועלתו למבנה הכולל של הקהילה, לרווחת וטובת כל חבריה.
ראשונים בקדש – לב לבה של הקהילה הם כאמור גרעין לומדי התורה, אותם שתורתם אומנותם פשוטו כמשמעו, הם תפארתנו וכתר לראשנו, זהו הגרעין המובחר של אלו שחפצו בכך, להקדיש את חייהם לתורה.
שניים בקדש – אותם אברכים שחפצים ללמוד תורה, אך נבצר מהם להקדיש את כל יומם ללימוד, בין אם מטעם שאין ביכולתם ללמוד כל היום, ובין אם מטעם שחייבים לצאת לפרנסתם, הם המעגל השני של הקהילה ורוב מנינה של הקהילה: יש מהם המקבלים תמיכה כדי שיוכלו להמשיך ללמוד לפחות חצי יום, ולהבדיל אלו ששפר מצבם הכלכלי, והם שעוזרים ומשתתפים בתמיכה הכספית כדי לקיים את המערכת הברוכה הזאת שהם שייכים אליה וכל כך מאמינים בה.
שלישים בקדש – בעלי הבתים תושבי המקום שעובדים לפרנסתם ומקדישים מזמנם בערב ללמוד תורה, אם במסגרת חברותות ואם בשיעורים הנמסרים ע"י האברכים, זהו המעגל של אנשי המקום ההולכים עמנו יד ביד עוזרים ותומכים ברעיון. חלקם זוכים להגיע רק פעם או פעמיים בשבוע. אבל גם הם חלק בלתי נפרד מהקהילה, ומעבר לבית המדרש שמאחד אותנו, יש גם שיעורים לנשים, טיולים, שמחות ושאר ארועים משמחים!
המעגל הרביעי – כולל את כל חברינו ואוהדינו די בכל אתר ואתר, הם הצופים בשיעורים הנמסרים כסדרם באתר הקהילה, הם המקבלים לביתם את העלון החודשי, הם השומעים שיעורים הנמסרים ע"י רבני הקהילה בבית המדרש ומחוצה לו.
זהו מבנה הקהילה שלנו בגבעת זאב. בראש הקהילה עומד הרב חגי מזור, בעל-תשובה בעצמו מזה למעלה מ30 שנה, תלמיד של הרה"צ הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל, ויבדלח"א, הרב משה שפירא שליט"א, שגם הוא עובר בימים אלה לגבעת זאב.
כאמור, חלק ניכר מבני הקהילה עובדים לפרנסתם, ומגיעים לבית המדרש שהוא ליבו החי והפועם של הקהילה. הילדים לומדים במוסדות לימוד בירושלים, כאשר שכונת רמות רחוקה רק רק מספר דקות מגבעת זאב, ותחבורה ציבורית סדירה (במחיר נסיעה מקומית בירושלים) מחברת את גבעת זאב לעיר. כמובן, שהקהילה מעוניינת מאוד בקבלת משפחות המעוניינות ליטול חלק בצמיחה זו ושמחה על כי היא יכולה לשמש מקום מתאים לגידול ולצמיחת משפחות של בעלי תשובה נוספים.
פרטים, נתונים ועובדות |
|
אופי הקהילה |
תורה, תורה, תורה. בית מדרש חי ופועם שהוא הלב האמיתי של הקהילה, לא כמשל ומליצה אלא באופן בולט וניכר. סביב בית המדרש התקבצו משפחות מקומיות ואחרות, ונוצר קהילה אחדותית ונעימה, מקבלת ותומכת, כולל שיעורים שבועיים לנשות הקהילה.
|
מספר משפחות בקהילה |
כשלושים משפחות, ועוד מספר נלווים. |
יתרונות |
קרוב לירושלים, נסיעה מקומית באוטובוס או 5 דקות מרמות, וזה יתרון עצום מבחינת מגוון מוסדות החינוך ומרכזי הקניות. מצד שני, מחיר הדיור אינו כמו ירושלים עצמה! ראש הקהילה, הרב מזור, מנחה ומאתגר במציאת דרך וכיוון. לימוד תורה מתאים. |
חסרונות |
מקום מעורב. |
חינוך |
בירושלים הקרובה, בתקוה שבקרוב יפתח גן תורני. |
מסעדות או מקומות "בילוי" מתאימים |
ברכה עם שעות נפרדות. שאר המקומות – בירושלים הסמוכה. |
איש קשר לפרטים נוספים |
הרב דורון רוזיליו טלפון 052-3346072 |
הקהילה נשמעת מאוזנת ונהדרת, בדיוק המענה הנדרש לבעלי תשובה
אבל, אני לא מבינה איך ייתכן שבהגדרות של "חסרונות" יכול להיכתב: מקום מעורב
WHAT?!
אם זו קהילה של בעלי תשובה, מי כמונו יודע שצריך לחיות חיים של קבלה של כל אדם באשר הוא, ומקום מעורב ייתכן אפילו שזה יתרון ולא חיסרון. יתרון אם באמת מקבלים כל אדם כאדם, ולא ירחק היום שכל עמ"י יתקרב, כל אחד בדרכו הוא. גם אם לא יראו עליו כיפה.
מקום שאינו מעורב יש לו סכנות שקשה לעמוד בפניהן כמו סטיגמציה ועם הזמן סלקציה מי מתאים לי ומי לא מתאים לי….ואריאציות שונות של מקומות שלא מתאימים לבעלי תשובה
אז אנא..חישבו על כך… ב"ה שזה מקום מעורב, והלוואי שנתחזק בלקבל ולאהוב כל אדם, לפחות את הנקודה הטובה שבו.