יש באדם רבדים רבים. אפשר להמשיל אותו לחנות זוהרת, שבקומת הכניסה יש חלון ראוה נוצץ, שם נמצאים כל הדברים שאנו מציגים כלפי חוץ, ושם הכל מואר ומוכר. למטה יותר יש מחסן, שם מאוחסנים כל ההרגלים, הפחדים, ושאר הדברים שאנו לא ממהרים לחשוף.
אם יורדים עוד, מגלים כמה וכמה קומות חשוכות יותר ומוכרות פחות, של דברים שבכלל לא קרובים למודעות שלנו, דברים גולמיים יותר, פחות מוגדרים, כמו נטיות חיוביות שטרם מימשנו, או כמו שברי זכרונות ילדות מאיימים שהדחקנו.
אפשר לקרוא לקומות האלה: "תת מודע" או "תת-הכרה" (כמו שמכנים אותם בעולם הפסיכולוגיה), רבי ישראל מסלנט קרא להם: "כוחות כהים" (אור ישראל, אגרת ו'), ובמקומות אחרים הם מכונים: "לב" או "נפש בהמית" [יתכן שיש הבדלים מסויימים בין השמות, שמתיחסים לקומות שונות בחניון החשוך].
רבדים פנימיים אלה קיימים אצל כל אחד ואחד. הם אינם ניכרים תמיד כלפי חוץ, וכמו שנאמר (שמואל ט"ז ז'): "כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב". אבל יש מצבים בהם מתגלה משהו מן הפנימיות, וכמו שמבואר במאמרם ז"ל (עירובין ס"ה ב'): בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו. גם ביתר המצבים, בעוד הפנימיות חבויה, אין לטעות ולחשוב שהשפעתה שולית וזניחה. המציאות מוכיחה שהשפעת הלב על ההנהגות שלנו היא עצומה – עד כדי כך שרוב ההחלטות שאנחנו מקבלים, נעשות בהכונת הלב.
לדוגמא, כל ענין בחירת בת זוג, בחירת הידידים והחברים והחברותות, ואפילו מקור הפחדים – והאהבות שלנו – הוא בלב הלא מודע (כמובן שאנחנו לא מרגישים את זה, כי השכל עושה רציונליזציה ומוצא צידוקים מלומדים כדי שנוכל להמשיך להחשיב את עצמנו כאנשי מעלה). כל מי שעובדה זו אינה ברורה לו, מוזמן לעיין בטעמי מצות שוחד שם הרחיבו כל המפרשים ביסוד זה, או יתבונן על מיליארדי הדולרים אותם מגלגל עולם הפרסום, על ידי הצפת סטיקרים ושלטי חוצות, גינגלים ושאר פרסומות, שהמכנה המשותף שלהם – שהם לא מתיימרים לפנות לשכל הלוגי, אלא הם מכוונים את שיטות הפרסום שלהם למקום הרבה יותר נמוך – לאותה נפש בהמית, והסיבה שכל מגמתם להשפיע דוקא שם, היא פשוט בגלל שהלב הוא זה שבאמת קובע ומשפיע על רוב דפוסי ההתנהגות שלנו!
ולכן כבעלי תשובה, שמנסים להשפיע על הלב, שהרי 'רחמנא ליבא בעי', עלינו להכיר אותו, כדי שנצליח למצוא דרכים אפקטיביות ויעילות.
ידידיה מאיר כתב בטור שלו על הרב שלמה וולבה זצ"ל, שנהג לספר, איך הגיע מגרמניה, שם נולד וגדל, אל ישיבת מיר שבליטא. המשגיח של מיר, הרב ירוחם ליבוביץ', ביקש מאחד הבחורים הותיקים, שיקרב את התלמיד החדש ויעזור לו לו להתאקלם כבן תורה בישיבה. "אתה יודע מה עליך לעשות"? שאל המשגיח, והבחור, שהיה בטוח שהמטרה היא למחוק כמה שיותר מהר את עברו של התלמיד החדש שבא מעולם ההשכלה הקר, ולהכניס אותו להווי הישיבתי התוסס, אמר: "בוודאי, צריך לעקור את הייקיות שלו". ענה המשגיח: "לא, להיפך, צריך לבנות על הייקיות שלו קומה נוספת", עכ"ל.
יש כאן מוסר גדול עבורנו. אנו מרגישים לפעמים שבנינו בנין גבוה, אבל חסרה בו הקומה הראשונה. זה מתסכל, כי זו הקומה האישית שלנו. ולא צריך להיות מהנדס גדול כדי להבין שבנין לא יכול לעמוד באויר. אז אולי הגיע הזמן לעצור קצת את המרוץ המטורף של בנינים באויר, ולהשקיע בהכרת היסודות שלנו, כדי שאוכל לבנות עליהם בנין של קיימא.
יש לי יחס חצוי לגבי האינטרנט (כולל האתר הזה).. מצד אחד, אני מפיק הרבה אינפומציה וגם חיזוק משיעורים ומאמרים באתרי תשובה וקודש, מצד שני – התחושה לי היא שמה שאני משיג בשיעור תורה יחידבערב – מחזיק יותר מעמד ומקדם אותי יותר מכמה וכמה מאמרים ברשת הדביקה הזו..
מאחר שאני כבעל תשובה מכיר גם הצדדים הרעים של הרשת (ממש רשת לוכדת.. ) ואת השקר שבסרט – אין לי אמון כלל ועיקר, בכל מה שמגיע מעולם המדיה. לעניות דעתי אין בנמצא סרטים כשרים – כמו שאין כזה דבר חזירים כשרים (מחילה, לא מצאתי הקבלה אחרת). העניין במהותו שקרי וכל עניין המשחק מול מצלמות, אפילו לשם קירוב – הוא משחק. שקר. ולדעתי, אפילו שאינו נוגד ישירות את ההלכה – הרי שהוא מרחיק אותנו מהבורא, ומקרר את הלב.
הנטייה של השימוש במדיה , מפאת הקלות בשימוש וגם ההתפתחות הטכנולוגית המהממת (פלא מוזר)- הנטייה היא להדרדר במהירות. מה גם שצריך להתחרות באחרים (כשרים כמובן). לעניות דעתי הכמות המבהילה של הנשירה – נובעת בעיקר מהשימוש ב"עזרים הטכנולוגיים" למיניהם. פרסומות בעיתוני חינם , חרדים (!!) לנופש מנקר עיניים וחליפות שלושה חלקים – מדוגמנת ע"י נערים בני 12 (!!) .. עם כיפה שחורה, כמובן.
תאוות הבצע מעוורת הרבה חובשי כיפות בציבור החרדי.. ואלו , התמימים, הנכנסים אל הקודש, חושבים שהכל כשר אם הטקסט מתחיל "באישור רבותינו…" – ונופלים כמו זבובים.
ה צ י ל נ י נא מיד אחי מיד עשיו !!!!
אשריך.
גם אני שותף לספק שלך.
עכ"פ, האתר מיועד לכאלה שלא מוצאים תכנים כאלה במקומות אחרים.
לavmcohen היקר רק עובדה אחת פליז !!!
א. בדור שאני גדלתי לפני כ10 שנים בציבור החרדי ,בו היתה נשירה מכובדת מאוד ואז עוד לא היתה רשת וכל נפלאותיה רק משום מה לא מצאו את האשם התורן , אז ב"ה יש אינטרנט שאפשר להפיל עליו את הכל.
ב. רוב הנושרים שהכרתי דווקא היו מבתים של אברכים שנחשפו להרבה "שעורים יחידים" ברוב שעות היממה
אבל לא השכילו להבין את הצורך הבסיסי נשל בניהם בחיים שפויים
ג. כאיש חינוך וציבור בהווה שמכיר את השטח טוב יודע כמה אינפורמציה חסרה לכל בעל תשובה בתחילת והמשך דרכו אז עד שיש מישהו סוף סוף שאומר את הדברים בצורה מכובדת ויפה ,כמדומני שמגיע לו יחס "קצת" יותר מכבד ,אם לא אכפת לך..
מניסיוני האישי בתור בעל תשובה אנחנו הבעלי תשובה נוטים לקיצוניות
בכול תחום יש
מ0 עד 100
לא חייב להיות כול הזמן ב95 ומעלה אפשר וצריך שרוב הזמן ניהיה ב50 70
בכול תחום אני אישית נוטה לקיצוניות ליפני החזרה בתשובה בהתחלה של החזרה בתשובה ועד היום
בעל תשובה צריך המון כנות פנימית עם עצמו להבין שיש לו המון מה לתקן עד שהוא מתחיל לחשוב מה השני לא עשה טוב
אני גם רואה את זה על עצמי זה קשה כי הרי חזרנו בתשובה נכון !!!
התכונות אופי והעולם הרגשי שלנו היום בכללי נוטה לקיצוניות בכול דבר לכן מסוכן ברשת ומסוכן בכול מקום הכול פוווול גבוה …
ואנחנו נמשכים זה לא בושה זה קשה לעמוד בזה בכול התחומים …אכילה כסף מעמד כבוד קנאה וכוליי
לכן אין שום קשר לאינטרנט ולמדייה זה באויר כול הגירועים שבעולם זה מתפוצץ באויר
אז הכיוון הוא פנימה להביט פנימה במידות ובתיסכולים שלנו בכף זכות ורחמנות על עצמנו כי אנחנו קיצוניים בעלי תשובה בעיקר
להביט ולנסות לתקן מה שרק אפשר כול השאר זה תפילה לבורא עולם
בקיצור במילה אחת
אזמרה !!!!!!!!!!!! (תורה רפב ליקוטי מוהרן)
זה המבט לדעתי שצריך להיות בכף זכות על הכול אחרי זה אפשר לדבר על לתקן
וכמובן שהאתר הזה והמאמרים בו הם בבחינת פיקוח נפש ממש לאזן את האששש שלנו בכיוונים אחרים וטובים כי אנחנו טובים מאוד טובים מתוקים … שרק רוצים לעשות טוב רק צריך לדעת איך מתי ולמי …..
אני כותב את זה על עצמי על העבודה שלי אשמח לשמוע מה יש לכם לומר !!!